הונאות חשבונאיות

הונאות חשבונאיות

הפוסט הקודם עסק ב-"מעילות" והפעם על "הונאות חשבונאיות".

אם במעילות המניע העיקרי הוא הוצאת כספים מהארגון למטרות אישיות, הרי שבנסיבות של הונאה יכולות להיות סיבות נוספות.

מהי הונאה ?

בויקיפדיה מוגדרת הונאה כ-"סוג של השפעה חברתית, בה אדם מנסה לשנות את תפיסתו או התנהגותו של אדם אחר, באמצעות טקטיקות הכוללות ערמומיות (הצגה משכנעת של מידע מסולף), רמייה או ניצול. ניתן להגדירה גם כמעשה רמאות והולכת שולל".

הונאה חשבונאית נעשית, בדרך כלל,  דרך מידע מטעה בדוחות הכספיים של תאגיד, כדי להטעות את קוראי ומשתמשי הדוחות הכספיים ולהציג להם מצב טוב יותר מהמצב האמיתי.

דוגמאות: הצגת רווחים מנופחים על מנת להציג עמידה בתחזית או כדי לתמוך בערכה של המניה בבורסה. ניפוח ערכם של נכסים (מלאי, רכוש קבוע, השקעה בחברות בנות…) על מנת להגדיל את שווי החברה לקראת מכירתה. הצגת השקעה בחברות מוחזקות שלא על פי ה-"שווי המאזני" כדי להסתיר הפסדים מחברות אלה. הסתרת הפסדים באמצעות הצגת ערכן המלא של הלוואות שניתנו בעוד החייב אינו יכול לפרוע אותן. אי הצגה של התחייבות בגין תביעה, על מנת להסתיר הוצאה. הצגת נכסים פיננסיים שאינם בבעלות התאגיד (בעל מניות העמיד פקדון אישי להבטחת חוב של התאגיד. התאגיד רושם את הפקדון כנכס של התאגיד). הצגת תקבולים ממשקיעים כהון התאגיד בעוד בפועל הן התחייבות למשקיעים. היוון הוצאות שוטפות לרכוש הקבוע, במטרה לנפח את הרווח. אי רישום של חשבוניות ספקים כהוצאות, בעיקר ברבעון האחרון של השנה כדי להציג רווח מנופח. הפקת חשבוניות ללקוחות ברבעון האחרון של השנה, על מנת להציג הכנסות מנופחות, למרות שהמוצרים או השירות לא נמסרו ללקוחות.

גילוי של הונאות חשבונאיות נעשה מורכב יותר כאשר הן נמשכות לאורך זמן. בדיקת סבירות נערכת בין היתר באמצעות דוחות השוואתיים – אם גורם ההונאה פועל מדי סוף שנה בצורה דומה, השוואה נתונים לא בהכרח תחשוף את ההונאה.

גילוי הונאות תלוי ברצון הארגון להשקיע משאבים. סיכון הונאות קיים בעיקר בארגונים גדולים בהם יש מספר משמעותי של משתמשים בדוחות הכספיים, עובדים המתוגמלים לפי תוצאות, משקיעים הבוחנים את דוחות החברה, בנקים מלווים אשר מפקחים על ביצועי החברה ויכולת הפרעון שלה. בתאגידים אלה, נכון להקים יחידת בקרה שתפקידה לאתר ולמנוע מעילות והונאות. כריית נתונים ואנליזה שלהם היא כלי אפקטיבי אשר יסייע לאיתור הונאות בעיקר על ידי הגדרת חריגים. לדוגמה: רישומים על ידי משתמש שאינו מורשה, איתור סכומים בסכומים עגולים, פעולות שנרשמו בימים ושעות חריגים. בנוסף-ביצוע מדגמי לאורך השנה של התאמת יתרות וחשבוניות עם ספקים ולקוחות התאגיד, השוואת ערכם של נכסים פיננסים עם הגוף בהם נכסים אלה מופקדים ועוד. אמצעים נוספים כוללים רוטציה של עובדים, בדיקות פתע סמויות וגלויות, הפעלת "לקוח סמוי" וכן "ספק סמוי" המנסה ליצור תרמית יחד עם עובד חברה. אמצעים דיגיטליים המבצעים ניטור של מערכות הארגון, יוצרים אתראות בזמן אמת, של פעולות חריגות – התראות אלה נשלחות אל יחידת הבקרה.

מאחל לכם הנעה במקום הונאה, שבת שלום.

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב whatsapp
שתפו בווטסאפ

כל הזכויות שמורות לדורון שטיין 2020© | נבנה על ידי Yarticles כתיבת תוכן ובניית אתרים

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *