תוצאות במקום תירוצים

תוצאות במקום תירוצים

תוצאות ולא תירוצים

דוח רווח והפסד לרבעון מוצג בהנהלה. מנהל המכירות: "הדוח לא משקף, שכן עסקאות שביצעתי בסוף החודש אינן נכללות". מנהל התפעול: "היו לנו הוצאות שהן למעשה השקעות". מנהל משאבי אנוש: "הוצאות השכר מוטות כלפי מעלה עקב פיטורי עובדים". מנהל הרכש: "היו בחודש האחרון קניות מואצות" וזה מקטין את הרווח.

מה נכון?

א.    הטענות נכונות כי פעולות אלה משפיעות על הרווח.

ב.    הטענות אינן נכונות כי ניתן לשקף כל טענה באמצעות רישום נכון.

ג.     לא ניתן לשפוט, על פי תוצאות רבעון אחד.

ד.     מה זה חשוב, גם אם מוצגים אי דיוקים, הם יסתדרו ברבעון הבא.

החתך החשבונאי הוא לב ליבה של תורת החשבונאות הפיננסית והניהולית. חתך משמע-בכל תקופה, יש לכלול את ההכנסות השייכות לתקופה ומולן – ליחס את ההוצאות שהביאו למכירות אלה.

לכאורה, סכומי הכנסות והוצאות נרשמים בספרים באופן שוטף-מדוע צריך "חתך"? חברה הפיקה חשבונית מכירת מוצרים בתאריך 26 ביוני. המוצרים נמסרו ללקוח ב- 2 ביולי. המכירה שייכת לרבעון 2 שהסתיים ב 30.6, או לרבעון 3 המתחיל ב 1.7? החשבונאות קובעת: מכירה תוכר כהכנסה עם קיומם של שני תנאים מצטברים: מסירת המוצרים והבעלות ללקוח וקיום סבירות גבוהה לגביית התמורה. איך אמירה זו מסתדרת עם העובדה שהופקה חשבונית ב 26 ביוני?

חשבונית מס אינה מסמך המעיד על "הכנסה" או "הוצאה" – חשבונית מס הינה מסמך חשוב מאוד, אך הוא שייך לחוק מע"מ ולא לחשבונאות. תאריך החשבונית, הסכומים הרשומים בה תקפים לשיוך החשבונית לחודש הדיווח הנכון למע"מ. חשבונית מס שהופקה בתאריך 26 ביוני תדווח בדוח מע"מ יוני. לעומת זאת, לצרכי דוח רו"ה – רישום ההכנסה ידחה למועד מסירת הסחורה ללקוח, קרי חודש יולי. דחייה זו מבוצעת בספרים באמצעות פעולת חתך "הכנסות מראש". ביוני תציג החברה "הכנסות מראש" כהתחייבות, ב- 1.7 יועבר הסכום מהכנסות מראש למכירות וכך יובאו לידי ביטוי המכירות הנכונות, ברבעון הנכון.

מקרה הפוך: המוצרים נמסרו ללקוח ביוני, אך לאחר 14 יום (מותר לפי החוק במצבים מסויימים) בחודש יולי הופקה חשבונית ללקוח. פעולת החתך במקרה זה תהיה באמצעות "הכנסות לקבל" – פעולה היוצרת חוב מול מכירות בחודש מסירת המוצרים.

מנהל התפעול טען שדוח רו"ה מוטה מטה עקב הוצאות חריגות שהן השקעה. החשבונאות פותרת סוגיה זו באמצעות הקטנת ההוצאות ורישום מקביל של השקעות ברכוש קבוע או אחר, כבר בחודש בו קרתה הפעולה (ולא בסוף שנה…). רישום זה יכלול את שיוך ההשקעה לסעיף רכוש קבוע הנכון לרבות פחת.

מנהל מש"א טען שדוח רו"ה מוטה כלפי מטה עקב הוצאות חריגות על פיצויים, פדיון ימי חופשה של עובדים שפוטרו. החשבונאות פותרת סוגיה זו באמצעות תחזוקה מתמדת של "התחייבויות לעובדים". אחת לחודש או רבעון, יחושבו התחייבות לעובדים בשל שכר, פיצויים, חופשה, הבראה ובאופן זה, אירוע של פיטורים אומנם יצור הוצאה חריגה לפיצויים ופדיון חופשה, אך במקביל תירשם הקטנת הוצאות אלה באמצעות הקטנת ההתחייבות לפיצויים ולחופשה.

באופן דומה יש לשקף בדוח רו"ה, מדי חודש או רבעון: הפרשי שער, שערוך ניירות ערך, רבית שנצברה לשלם, פחת רכוש קבוע ואחר, שינויים במלאי (!), חובות מסופקים של לקוחות, עמלות שנצברו לזכות אנשי מכירות, הנחות לקבל מספקים, צבירת התחייבות לעובדים בגין פיצויים, חופשה, הבראה ובונוסים. רצוי לכלול בדוח רו"ה גם הוצאות מיסים – מס חברות החל על הרווח התקופתי.

דוח רו"ה הוא הדוח העיקרי בו משתמשות הנהלות למדידת ביצועים ולכן נכונות ושלמות ההכנסות וההוצאות היא קריטית. אפשר להתווכח בהנהלה מהן הסיבות לתוצאות אלה ואחרות, אך לא יעלה על הדעת שיועלו "תירוצים" בטענה שהמספרים אינם נכונים.

אדגיש, כי לא ניתן לערוך דוח רו"ה נכון מבלי להפיק מאזן, דוח על תזרימי המזומנים ודוח על השינויים בהון העצמי – על דוחות אלה אתן סקירה בפוסט הבא.

 

שבת שלום

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב whatsapp
שתפו בווטסאפ

כל הזכויות שמורות לדורון שטיין 2020© | נבנה על ידי Yarticles כתיבת תוכן ובניית אתרים

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *