איביטדה, רווח נקי ומה שבינהם

איביטדה, רווח נקי ומה שבינהם

הקיים מדד אחד של בדיקת דם המשקף את בריאותנו? אולי עובדים על זה… אך הוא טרם הומצא. בדומה, אנשי עסקים מחפשים מדד שישקף את מצב החברה.

מדד אלטמן שפותח לחיזוי הישרדות חברות ע"י פרופ' אדוארד אלטמן בשנת 1968, הוא הקרוב ביותר לשיקוף מצבה הפיננסי של חברה והוא משקלל: הון חוזר ביחס לכלל הנכסים, רווח שלא חולק לעומת נכסי החברה , איביטדה ביחס לנכסים, שווי של החברה (בבורסה) חלקי התחייבויות, מכירות חלקי נכסים. מדד אלטמן משמש בנקים, חברות דירוג אשראי וגופים ממשלתיים הזקוקים לאינדיקציה מהירה של מצב החברה.

איביטדה מחושב כ-"רווח לפני פחת והפחתות, מימון, מיסים והוצאות/הכנסות שאינן מפעולות שוטפות" (רווחי הון, הוצאות/הכנסות משנים קודמות…). יתרון המדד בהצגת היכולת ליצור מזומנים של חברות עתידות נכסים (בגינם נזקף פחת גבוה לדוח רו"ה בשנים הראשונות), חברות בעלות עלויות מימון חיצוני גבוה, ואפשרות השוואה בין חברות להן משטר מס שונה (מס חברות רגיל לעומת מועדף, תושבות חוץ, מלכרי"ם). חסרון המדד בעת השוואה בין חברות מאותו ענף כשחברה אחת פועלת במבנים בבעלותה (ואז הפחת מנוטרל מהרווח לצורך חישוב איביטדה) והשניה שוכרת מבנים (דמי השכירות רשומים כהוצאה שוטפת). עיוות דומה בהשוואה בין חברות שהציוד בבעלותם לעומת ציוד שכור (אוניות, מטוסים, חברות עתירות ציוד וכלי רכב ועוד.).

מדד ה-"רווח הנקי" הוא אובייקטיבי יותר ונדייק עוד יותר אם נתייחס ל- "רווח מפעולות נמשכות". רווח זה מביא בחשבון את כל ההכנסות וההוצאות של החברה כולל פחת והפחתות, מימון, הוצאות מיסים שהרי אלה משקפים לאורך זמן את יכולת החברה ליצור רווחים עבור הבעלים. הטענה שהפחת אינו הוצאה במזומן נכונה, אך מאידך הוא משקף את צרכי ההשקעות של החברה לאורך זמן.

המדדים אינם "מתחרים" ביניהם ולכן ניתן בניתוח של דוח כספי להציג את כולם: אלטמן, רווח מפעולות נמשכות ואיביטדה. קיימים עוד מדדים המחולקים לקבוצות: מדדי רווחיות, מדדי יעילות, מדדי איתנות פיננסית ומצב פיננסי. שילובם של מדדים אלה בניתוח הדוחות הכספיים הוא שמראה את התמונה המלאה על מצבה של חברה, בדומה לתוצאות הרבות המתקבלות מבדיקת דם.

השוואת תוצאות החברה תעשה בשני חתכים: השוואה בין תקופות והשוואה לחברות דומות (ענפית). השוואה בין התקופות מלמדת על מגמות- שיפור או הרעה. השוואה עם חברות דומות מלמדות היכן החברה מצויינת ובאלו מדדים עליה להשתפר.

המלצתי היא לנתח את הדוחות הכספיים מדי שלושה חודשים באמצעות "מודל" עיקבי. המודל יכלול לא רק את המדדים שציינתי והמגמה בהם, אלא 3-5 סוגיות הנובעות מהניתוח לרבעון הספציפי. כל סוגיה תוצג כך: "מה קרה, מהן הסיבות למה שקרה, מה יש לעשות בעתיד הקרוב". לדוגמה: האמירה: "מכירות החברה ירדו ברבעון זה בכ- 3%" היא נכונה אך אין מה לעשות איתה ברמה ניהולית. אם נציין את הסיבות לירידה: "הירידה בשיעור 3% במכירות, נובעת מחוסר במוצרים בחודשים אוקטובר-נובמבר כתוצאה מסגירת השמיים" – נבין מדוע קרה מה שקרה. הצעת הפתרון תנוסח לדוגמה כך: "הלקח הוא הגדלת המלאים או איתור מקור אספקה מקומי. הנושא יטופל ע"י מחלקת הרכש ויוצע פתרון תוך 30 יום".

אסכם ואומר: ניתוח דוחות כספיים הוא צעד ביניים להסקת מסקנות ניהוליות. המטרה אינה ניתוח המטרה היא קביעה של סדרת פעולות ניהוליות לשיפור ביצועי החברה.

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב whatsapp
שתפו בווטסאפ

כל הזכויות שמורות לדורון שטיין 2020© | נבנה על ידי Yarticles כתיבת תוכן ובניית אתרים

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *